<h1>שו"ת לרש"י סימנים קט"ז—קי"ז</h1>
<h2>דף לה.</h2>
תשובה מפי ר"ש ע"ה. על ברכת זמן של יום שיני של ר"ה נוהגין אנו במקומנו ובכל מקומות שעברתי לאומרו. ואין בשני ימים של ר"ה [—לשני ימים טובים של גליות אלא] לגבי ציד ומחובר לאסור את של זה בזה. והטעם לפי שאף בזמן ב"ד היו עושין שני י"ט בלא שום ספק ויום השיני היה עיקר י"ט. ויום ראשון היו גומרין בקדושה דלא ליתי לזלזולי לשנה הבאה, ואהא מנהגא סמכינן ולעניין זמן מה נפשך, אי ספיקא נינהו נימא זמן, ואי אמנהגא דב"ד ק[א] סמכינן שהיו נוהגין אותו קדש ולמחר קדש, גם כן אומ' זמן. דהא מיום שיני היו מונין כל המועדות, והוא עיקר החג. עוד מצאתי תשובה אחרת בשמו שחזר בו ופסק שלא לברך זמן ביום טוב שני כלל. וזה נוסח לשונו, אומרין זמן ביום שני של ראש השנה. כי יש שהיו אומרים שאין לאומרו משום דקדושה אחד הן לענין ביצה. ולאו מילתא היא, אלא ודאי צריך לאומרו. ועתה נראה לי, שאין צריך לומר זמן אלא ביום ראשון בלבד ככל ימים טובים.
